סילביה צימרמן, 2022
חומר: זכוכית
טכניקה: שריפות מרובות, קיפולים, פיוזינג, pate de verre
בעבודה זו אני רוצה להעביר אתכם אל עולם הבדים שלי.
לאחר תקופה ארוכה שבה היינו שרויים במצבים של אי ודאות, פחד ודאגה, אני בוחרת לחזור בדמיוני אל המקום חסר הדאגות של ילדותי. הילדות שלי הייתה מוקפת בדים רכים ומלטפים, בדים שהפכו בידי אבי לשמיכה מגוננת, למעיל מחמם, לפונצ'ו מפנק. זיכרונות ילדות חמים ושמחים של בדים שעטפו אותי לתוך עולם בטוח, עולם מוגן, עולם של צבעים עזים ועליזים, אך עם זאת רגועים ושלווים.
הבזקים של ערימות בדים ושל סלילי חוטים צפים ועולים בדמיוני קשורים לאבי, שהיה חייט, ונפטר בגיל צעיר מאוד. אני מנסה לדמות אותם בזכוכית ולהעביר את רכותם, את הטקסטורות המגוונות שלהם ואת התנועה הגלית השזורים בזיכרונות הילדות שלי.
היצירה שלי – דברים הקשורים למתפרה של אבא שלי (El Taller), היא דרכי לשמור אותו קרוב אליי.
